המסלול של וולטר אל עולם הראלי


וולטר רוהל (Walter Röhrl) גרמני מרגנסבורג, בן 69 נכון להיום, נולד כשנתיים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, גובהו 1.96 מטר (חריג לכל הדעות) והוא חלק בלתי מבוטל מההיסטוריה של עולם ה-WRC, אז הגיע הזמן לעשות היכרות וגם קצת כבוד.


בניגוד למקובל היום, עם כל האקדמיות לראלי והטיפוח המקצועי של נהגים מגיל ינקות, הכוכבים של פעם נשלפו ממקומות לא צפויים וההצלחות שלהם בעולם ה-WRC, שאז היה גם הרבה יותר אכזרי, היו לא פחות ממדהימות.

וולטר הצעיר החל לעבוד בכנסייה המקומית אחרי שמלאו לו 16 שנה, אחד מהתפקידים שהוא נדרש לבצע היה לנהוג בשירות המערכת. כנראה שבאותה עת וולטר לא העריך במידה רבה את משימות השילוח שלו, אך בבחינה היסטורית אפשר להגיד שזה חלק חשוב בפיתוח המקצועי של אגדת הראלי. שליחויות הנהיגה של וולטר, דרשו ממנו להיות על הכביש שעות רבות וארוכות, ולגמוע עשרות אלפים של קילומטרים. אם אתם מדמיינים כביש רחב שוליים עם תאורה, גדר הפרדה ואיזה מכונית אוטומטית עם כל מיני מנגנוני בקרה וסיוע (אחיזה, בלימה, תגבור וכן הלאה) אז תחשבו שוב, אלו שנות ה-60 של גרמניה המשתקמת, מדובר על כבישים צרים, מפותלים לעייפה עם תנאי מזג אוויר חורפיים בעיקר ולא נוחים לנהיגה. על כל זה, תוסיפו רכבים שמאוד רחוקים מהסטנדרט שאנחנו רגילים לקבל כיום, ידניים, בלי הרבה תגבורים או בקרות למיניהן, מה שדורש מיומנות גבוהה וקרות רוח כדי לתפעל רכב בתנאי שטח כאלו.

למרות האופי הרב שגילה וולטר על הכביש, הוא לא מצא עניין בנושא זה באופן מקצועי עד גיל 21, בו הוא פוגש את חברו הרברט מרצ’ק וזה מצליח לשכנעו לטעום קצת מעולם הראלי ברמה המקומית, ודוחק בו להיכנס לראלי בוואריה עם פיאט קופה 850, כשוולטר למעשה לא התאמן מעולם בשביל הספורט המדובר. הרברט היה נהג המשנה של וולטר באותו מירוץ, ולמרות ההתרגשות הגדולה, וולטר וחברו מצאו עצמם מחוץ לראלי בגלל תקלה באלטרנטור. אך למרות הפרישה, זה היה הניצוץ שגרם לוולטר לחפש עצמו בעולם הראלי. שנה אחרי, הוא חזר לבוואריה עם BMW 2000 כשהוא מתייצב במקום השני והמכובד.

וולטר לא עצר רק בסצנה המקומית והוא הפך להיות אחד מהשמות הכי גדולים שידע עולם ה-WRC (אל תדאגו אני עוד אפרט על זה), הוא היחיד שניצח 4 פעמים בראלי מונטה קרלו עם 4 קבוצות שונות (פיאט, אופל, לנצ’יה ואאודי) יש לו חלק משמעותי בלנצ’יה 037 האגדית , הוא היה ציר מרכזי בדור המפלצות של קטגוריית B, הוא קטף שתי אליפויות נהגים (שוב בשתי קבוצות שונות), הוא היה שותף מרכזי לשלוש אליפויות ליצרניות (שוב! שונות זו מזו) מתוכן דאבל אחד עם פיאט, בקיצור לא פחות מאגדה מוטורית.

סרטון מחווה קצר לענק מגרמניה


Walter Röhrl 1968 – Fiat 850 Coupé – IXO 1/43

הדגם שלי מייצג את הפיאט 850 קופה אשר הכניסה בו את הניצוץ (וגם זרקה אותו מהמירוץ) בראלי בוואריה 1968 וזה בעצם חלק אחד מתוך סדרת הדגמים שהוציאה IXO לכבודו של וולטר כשכל דגם הוגבל ל-750 יחידות.

הטוב:

IXO היא חברה די ממוצעת בתחום, לעיתים יש לה הברקות ולפעמים נפילות מכוערות (ויש לי דוגמאות), הדגם הזה משתייך להברקות. קודם כל הטוב הוא זה ש-IXO עשו כבוד לוולטר והעניקו לו סדרה בלעדית ומושקעת, שאר המחמאות כבר קשורות לתוצאה של הפיאט 850 שיצאה תחת ידם.

אתחיל בחלקי "הכרום" שמעטרים את הרכב ובכוונה שמתי סוגריים כי סביר להניח שזה סתם צבע דמוי כרום ולא באמת החומר עצמו, העיטור של הרכב ברמת הביצוע פשוט מרשים, שום נקודה לא פוספסה, הגלגלים, מראת הצד, עיטורי הפנסים והסמל הקדמי, פשוט עבודה טובה ומדויקת כמעט כמו ברכב המקור. פנסי החזית ומסילת התאורה פשוט נעשו לתפארת, עם טקסטורה פנימית להמחשת הזכוכית אשר שימשה כחומר הגלם המרכזי לפנסים מסוג אלה. איתותי הצד גם הם נעשו בקפידה בצבע ובמיקום הנכון. הפנסים האחוריים נבנו עם הבליטה הנדרשת ומסגרת "הכרום" כבר צוינה לטובה. המדבקות הבודדות שכן נמצאות על הרכב תואמות לרכב המקור לפחות על פי התמונה של הרכב שכן זכתה לפרסום ברשת. ואיך אפשר להתעלם מרמת הצביעה הטובה שלא משאירה מקום לספק בגוון הצבע ובפס הקישוט האדום שעובר באמצע המרכב. לוחיות הרישוי הסמלים והכיתוב האחורי נעשו באופן מדויק להפליא. דוד הפליטה מוסיף גם הוא לרמת הגימור של הדגם, פנים הרכב לא נשאר מקופח וזכה לכיסאות תואמים בדיוק כמו ברכב המקור.

הרע:

במקור הרכב שעלה למסלול בבוואריה לא היה בעל סמל קדמי ונראה שהוסיפו אותו רק בשביל האותנטיות של הדגם עצמו מבלי להתייחס למה שעלה על המסלול. שני פנסי האיתות הקדמיים אינם בצבע המתאים, במקום בכתום אופייני IXO עשו אותם שקופים כמו פנסי החזית. ושוב בקטע של איתות אבל עכשיו בפנסים האחוריים, במקור הפנס האחורי מחולק בצורה כזו שהחלק העליון שלו בצבע כתום ושאר הפנס אדום, כאן פשוט השאירו את כולו אדום משיקולי עלות אני משער. המראה הראשית בפנים הרכב פשוט מעוותת, במקור מראת הפנים היא בצורת טרפז שווה-שוקיים וכאן פשוט דחפו מראה גדולה בצורת ריבוע.  ולסיום, חסר סמל באמצע חישוק הגלגל כמו רוב החוסרים זה כנראה נובע מטעמי חיסכון גרידא.

לסיכום:

סדרה מיוחדת שבמקרה של הפיאט זכתה לעבודה פשוט יוצאת מן הכלל, לפני  כל ביקורת צריך להבין ש-IXO מתמחרת את הדגמים שלה באזור ה-70 שקלים פלוס מינוס וזה מתבטא בחיסכון שהם עושים בחלקים מסוימים אבל למרות זה התוצאה הסופית טובה ואם מוספים את ההגבלה על הייצור והסדרה המיוחדת אז מקבלים אחלה מארז במחיר נוח יחסית.

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s