מנה של סקנדל יפני ביין צרפתי


פתגם סיני עתיק יומין גורס, שהאנושות מתחלקת לשלושה חלקים: אלו שכולם זוכרים אותם, אלו שאיש אינו זוכר אותם, ואלו שזוכרים במעורפל ואיש אינו יודע למה בכלל הם נזכרים. דידייר אוריול (Didier Auriol) השתייך לקבוצה השלישית.


 

אוריול נולד בצרפת, 1958. הימים הראשונים שלו כנהג עברו מאחורי ההגה של אמבולנס בשירותי ההצלה הצרפתיים. מהר מאוד הבין, שהנוסעים שהסיע מאחור באלונקה ממש לא מרוצים מצורת הנהיגה הפרועה שלו, ובגיל 21 השתתף במירוץ הראלי הראשון שלו עם סימקה 1000 ישנה. 7 שנים אחרי, ב1986, סוכן MG מקומי העניק לו מטרו 6R4, ואיתה זכה באליפות צרפת. הוא היה אלוף צרפת גם בשנתיים העוקבות. עם התפתחות קבוצה A, הוא נהג בלנצ'יה דלתא אינטגרלה, איתה זכה ב6 מרוצים רצופים בעונת 1992 (הישג שנשבר רק ב2005 ע"י סאבסטיאן לואב). עם רצף נצחונות כזה אוריול היה מועמד מובטח לאליפות העולם. אש שפרצה במנועו ביום האחרון של מירוץ RAC בריטניה – המירוץ האחרון לעונה – העניקה את האליפות ליריבו קארלוס סיינז. וכך, ממש רגע לפני שנגע בתהילה הנכספת, הוא מצא את עצמו ממתין לגרר.

בשנת 1993 עבר לטויוטה והציג ביצועים אומללים למדי. בשנה העוקבת, הביצועים שלו השתפרו פלאים, עד ששוב מצא עצמו בקרב ראש-בראש מול סיינז על האליפות במירוץ הRAC האחרון לעונה. אלוהי הגורל עבדו שעות נוספות, ולאחר שסיינז איבד שליטה והחליק מהדרך אוריול זכה לעלות לפודיום כאלוף העולם. מבחינת אוריול שנת 1995 התחילה בהצלחה כשניצח בטור-דה-קורס, וסימנה עתיד אופטימי לאלוף העולם.

העונה התקדמה עם הצלחות מרשימות לצמד הטויוטות ואוריול שמח ומעודד מההצלחה הציג שוב ושוב ביצועים טובים מאוד לסליקה GT בה נהג, וסימן אפשרות להפוך אלוף עולם שנה נוספת. גם ראלי קטלוניה של אותה שנה החל מבחינתו בצורה שמחה למדי כשסיים את היום הראשון בתוך השלישיה המובילה. בתום היום, ערב גורלי ירד על הפארק-פארמה (אזור מאובטח בו חונות המכוניות במהלך הלילה, בו נאסרת הגישה לצוותי המכוניות עד הזינוק למחרת). מכונאי בקרה של הFIA (הגוף האחראי על חקיקת חוקי הספורט ואכיפתם) כמעט סיים ביקורת שגרתית של סוף יום. נותרו לו רק שתי המכוניות של טויוטה בטרם יוכל להתפנות למקלחת חמה במלון. הוא החל בבדיקת המכוניות של סיינז. הבדיקה התקדמה בצורה שגרתית ומשעממת, ממש כמו שציפה. אלא שאז, נתקל המכונאי ברווח מוזר בשבלול הטורבו של הטויוטה. מופתע, החליט לבדוק גם את המכונית של אוריול. הוא גילה שם את אותו רווח מסתורי. חוש פנימי אמר לו שהגיע הזמן להביא מברג.

ההודעה שפרסמה דוברות הFIA למחרת השאירה לסתות שמוטות לא רק במסגרת עולם הראלי, אלא בעולם הספורט המוטורי בכלל. הסתבר שטויוטה, ביודעין ובמזיד, התקינה טורבו במבנה מיוחד שהעלה את הספק המנוע ב25%. העבירה חמורה מאוד, במיוחד משום שמדובר בקבוצת היצרן הרשמית, והן משום שהיא תוכננה מראש ואף תוקצבה ע"י הנהלת הקבוצה. העונש שהוטל, היה סנסציוני בהתאם: כל ההישגים של טויוטה בעונה הנוכחית נמחקו, נאסר עליה להמשיך להשתתף בעונת הראלי הנוכחית (שהייתה רק באמצע), ונאסר עליה להשתתף גם בעונה הבאה. העונש היה כבד מאוד. טויוטה השקיעה משאבים כספיים אדירים בקבוצה שנמחקו ברגע (בנוסף לפגיעה בתדמיתה), ושני הנהגים שלה – אוריול ויוהא קאנקונן – נותרו חסרי הישגים ומובטלים.

 

סרטון על הימים הרעים של טויוטה, וראיון עם אוריול שבו הוא טוען ש"הוא לא ידע ולא שמע"

 

אומרים, שרק חצי מהתהילה בספורט המוטורי באה מהביצועים מאחורי ההגה. החצי השני, מגיע מהביצועים לפני המצלמות. מקריי דיבר אל המצלמה במבט סקוטי כבד שאיש לא הבין, אך האש והלהט שנבטו מעיניו הלהיבו את כל מי שצפה בו. סיינז, פלירטט עם הצופים (ובעיקר עם הצופות) במבטא ספרדי מתנגן של מאהב לטיני לוהט. קאנקונן, פינלדי שאף כתב ספורט לא הצליח לבטא את שמו המלא כנדרש, החזיק חיוך קבוע מתחת לשפם קטן ושובב וזה פחות או יותר הספיק כדי שיתאהבו בו. לאוריול לא היה דבר מכל אלה. בערוץ יורוספורט נדרש לדבר באנגלית – השפה השנואה עליו כצרפתי, ובפיו היא הייתה שבורה ורצוצה. קומתו נמוכה, קודקודו קירח ומבטו חצי מבוהל.  זו כנראה הסיבה, שאחרי הטרגדיה עם טויוטה, הוא לא מצא כיסא פנוי במכונית של אף קבוצה, והעביר שנתיים מקרטעות עם מכוניות פרטיות שהשכיר. על אף הישגיו, הוא מעולם לא הצליח לשבור את מחסום האנונימיות ולצעוד אל היכל התהילה.

כשטויוטה חזרה אל האליפות ב1997, עולם הראלי כבר נראה אחרת. סובארו, שב1994 עוד הציגה ביצועי בוסר, הייתה עכשיו אלופת העולם פעמיים, בדרך לאליפות עולם שלישית ברצף. מיצובישי החליפה את לאנצ'יה שנעלמה ואיתה נעלמה השליטה של היצרנים האירופאים באליפות. טויוטה , חוזרת למסלול כשהיא מוקפת יריבים יפניים מבית. לקח לטויוטה שנתיים תמימות לייצב את הקבוצה, עד שבשנת 1999 זכתה באליפות העולם, ואז הכריזה על פרישתה מעולם הראלי.


הדגם שלי, מייצג את הקורולה של אוריול במירוץ מונטה קארלו, הראשון של שנת 1999, בו הוא סיים במקום ה3 לאחר שהחליק מהמסלול ב"סיבוב המוות" המפורסם של המירוץ (בסרטון למטה).

 

One comment

  • כרגיל, אתה תמיד יודע להאיר את הנקודות החשוכות יותר בתודעה ההיסטורית של הראלי. עונת 95 זכורה חזק בעיקר בזכות הקרב המתוקשר בין סיינז למקריי, הזיוף של טיוטה גדול ככל שהיה כמעט נמחק בזכות הלהט של הסקוטי האגדי אל מול הספרדי הוותיק. אפשר להגיד שרוב שנות ה-90 היו חגיגה יפנית וחבל שטיוטה הכתימו זאת בעזרת רמאות, לך תדע מה -עוד- טיוטה הסתירה בעונות האליפות הקודמות שלה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s