המלכה, בוגאטי (Type 41) רויאל


בוגאטי טייפ 41 הידועה יותר בכינוי שלה Royale, יוצרה ושווקה בין השנים 1927-1933, היא רכב סופר יוקרתי עם בסיס גלגלים של 4.3 מטר, משקל שלדה של 3.2 טון ומנוע טורי עם 8 צילינדרים בנפח עצום של 12.7 ליטר המפיק כמעט 300 כוחות סוס, ומהירות מרבית של כ-210 קמ"ש.


אטורה בוגאטי (Ettore Bugatti) תכנן לייצר 25 רכבים כאלה ולמכור אותם לבתי מלוכה ובני אצולה, שנדרשו גם לעבור ראיון אישי עם מר בוגאטי בכבודו ובעצמו, ובכך היא הייתה הופכת לרכב היוקרתי ביותר שיוצר אי פעם. אבל, עקב המשבר הכלכלי של אותה תקופה אפילו בני מלוכה לא יכלו להרשות לעצמם רכב שכזה, ולכן מתוך 25 רכבים שתוכננו יוצרו רק 6, ומתוכם נמכרו לבסוף רק 3 רכבים בודדים.

כמו כל מכונית מיוחדת שאי פעם יוצרה הכול התחיל מאגו, אם להאמין לאגדה. אטורה מאוד נעלב כאשר אישה אנגלית אמרה לו בשיחה שלמרות שהרכבים שלו מאוד ספורטיביים חסרה להם העדינות והאיכות של רכבים כמו הרולס רויס, התגובה של בוגאוטי לשיחה הזו היא הטייפ 41, ככה נולד הרעיון של הרויאל (שוב אם נאמין לאגדה).

לאב טיפוס של הרויאל היה מנוע גדול יותר של כמעט 15 ליטר (לעומת ה-12.7 ל' בגרסה הסופית), בסיסו בפיתוח מנוע לחיל האוויר הצרפתי, אשר לא עבר מסיבות כאלו ואחרות לרצפת הייצור. למרות שהקטינו את מהלך הבוכנה מ-150 מ"מ ל-130 מ"מ, עדין בלוק המנוע המוגמר היה באורך של 1.4 מטר ו-1.1 מטר גובה, מה שהופך אותו למנוע הכי גדול -פיזית- שיוצר למכונית פרטית, הספקו עמד על 275 עד 300 כוחות סוס. לכל אחד משמונת הצילינדרים בטור היו שלושה שסתומים, שנים יניקה ואחד פליטה אשר נשלטו על ידי גל פיקות (camshaft) עליון, למנוע היה גם קרבורטור אחד מותאם אישית. מצחיק לחשוב שבמהלך עבודה אחד של בוכנה אחת נכנס לצילינדר 1.6 ליטר, שזה בעצם מהלך עבודה שלם של מנוע אחד לרכב משפחתי ממוצע היום.

השלדה הייתה מוצקה ומחוזקת עם קפיצי עלים חצי אליפטיים מקדימה, ובחלק האחורי של המרכב קפיץ רבע אליפטי בחלק הקדמי ועוד זוג רבע אליפטי שפונה לחלק האחורי. תיבת המצמד עשויה אלומיניום יושבת על השלדה ולא מחוברת למנוע כמקובל היום, תיבת ההילוכים יושבת על יד הציר האחורי וגם חלק מהחלקים הסטטיים של המתלה, הסיבה למיקום המוזר הזה היא הורדת הרעש והגברת הנוחות בתוך הרכב, בעיה מאוד גדולה בכבישים של הימים ההם. כשרואים את הגדול העצום של השלדה מבינים שזה לא יוצר בעיה בשליטה על הרכב או באיכות הנסיעה שלו. בלמי התוף הענקיים היו נחוצים לעצירה של הרכב הענק הזה, והם הופעלו בעזרת סרבו שנשלט על ידי כבלים. הגלגלים שגם הם היו ענקיים 610 מ"מ, שהם 24 אינץ', ובהתאם לאופנה באותם הימים היו עשויים מאלומיניום, וכמובן שהיה להם גם שם מפוצץ בהתאם "Roue Royale".

בפנים הרכב, הנהג הוצף בסדרה של מתגים מעצמות לוויתן וההגה יוצר מעץ אגוז. כל ששת דגמי הרויאל נבנו כשלדה ומנוע באופן ידני במפעל בוגאוטי. מכסה המצנן (רדיאטור) הוא פסל שאחיו של אטורה פיסל במיוחד לרכב, הפיל העומד של רמבראנט בוגאטי.

מבחן דרך שנערך על ידי הנהג (עיתונאי) וו.אף בראדלי בשנת 1926 (W.F. Bradley) לעיתון אוטוקאר, הוכיח שהשלדה העצומה והענקית יכולה להתנהג כמו כל בוגאטי ספורטיבית שהגיעה לפניה, וזה למרות המשקל והגודל שלה.

למרות שהכוונה של בוגאטי הייתה למכור רק לאצולה, כמו מלך ספרד אלפונזו, שהזמין אבל נפטר לפני שקיבל אחת. המלך היחידי שרצה אחת אבל אטורה לא הסכים למכור לו עקב "חוסר בנימוסי שולחן" היה זוגו מלך אלבניה. המחיר הגבוה של שלדת הרויאל והתחלת השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-1930 אילצו את בוגאטי לבנות רק 6 מ-25 הרכבים שתוכננו, ולמכירה של 3 רכבים אבל לא לבני אצולה. כל ששת הרכבים שיוצרו עדין קיימים חלקם עברו שינוים במרכב ושינו כמה בעלים, הרכב היחידי שלא שרד הוא האב טיפוס אשר ניזוק קשות בתאונה בשנת 1931.

אתמקד בשתי שלדות ספציפיות כי הן אלו אשר זכו לדגם 1:18

הראשונה 41.110

השלדה הראשונה שיוצרה וזכתה לכינוי קופה נפוליאון Coupé Napoleon, הרכב היחידי בסדרה שקיבל את מנוע האב טיפוס 14.7 ליטר. אטורה בוגאוטי השתמש ברכב הזה כרכב תצוגה ולאחר מכן הוא נהיה הרכב האישי שלו. המרכב המקורי על הרכב היה של פאקרד Packard והוא שונה על ידי ווימאן Weymann, בונה המרכבים הצרפתי כמרכב קופה עם שני דלתות לאחר שאטורה בוגאוטי נרדם על ההגה חזרה הביתה מפריז בשנת 1930. הרכב נשאר במשפחה עד שנת 1963, אז הוא נמכר עקב קשיים כלכליים לפריץ שלומף Fritz Schlumpf. אפשר לחזות בפלא במוזיאון הרכב הלאומי במולהאוס (Musée National de l'Automobile de Mulhouse) לצד שלדה 41.131.

"הנפוליאון" מוצגת במוזיאון

 

השנייה 41.111

השלדה השנייה שנבנתה אבל הראשונה שזכתה לקונה, המרכב הזה ידוע בשני שמות, הראשון אסדארס Esders, והשני קופה דהויל בינאר Coupé de ville Binder. הרכב נמכר באפריל 1932 ליצרן הבגדים הצרפתי ארמאנד אסדארס (Armand Esders). המרכב נבנה בתצורת רודסטאר עם שני מושבים עם כנפיים צדדיות ססגוניות ומלאות ותוספת של "מושב משרתים" Rumble seat וללא פנסים קדמיים כי "מי צריך פנסים כשאני לא נוהג בלילה". בהמשך היא נרכשה על ידי הפוליטיקאי הצרפתי פטורניטר Paternotre, המרכב שונה לתצורת הקופה דה ויל על ידי יצרן המרכבים הנרי בינאר. בשנת 1999 נרכשה על ידי וולצווגן הבעלים החדשים של בוגאוטי ב-20 מיליון דולר ומשמשת כתזכורת לעבר המיוחד של המותג בוגאוטי. הרכב לא נמצא במיקום קבוע, כיום, הרכב שמוצג כרויאל אסדארס היא רפליקה שנבנתה על אחת השלדות המקוריות והלא גמורות ועם מנוע שנישאר משאר יצור הרכבות.

רכבות, מה הקשר לרכבות?

אז אחרי שהרויאל לא הצליחה עקב המשבר הכלכלי העולמי נשאר בוגאוטי עם 19 מנועים, עקב הכוח הרב שלהם ומכרז של SNCF (רכבת הלאומית הצרפתית), בוגאוטי עיצב ובנה קרונוע שמונע בעזרת שניים או ארבע מנועים. שבעים ותשע קרונועים יוצרו ושירתו עד שנת 1956 או 1958 (שני מקורות שונים), העסקה הזו הפכה מאכזבה קשה ומוחלטת לעסקה שהחזיקה את החברה במהלך השבר הכלכלי. אחד הקרנועים שבר שיא מהירות של 196 קמ"ש למשך 70.7 ק"מ.

הדגם

היצרן הוא Bauer, שזה הדגם הראשון שלהם ב-1/18 והשני שלהם בכלל. קצת רקע על Bauer, הוא היבואן הרשמי של מאיסטו ועוד כמה חברות צעצועים שונות ומגוונות לגרמניה. אחרי הדגם האקסקלוסיבי שלהם המאיסטו עם היהלומים של סברובסקי, הם החליטו לייצר את הדגם הכי מרשים ומיוחד ואיכותי שיש בקנה מידה הזה, הרויאל. אני מקווה שהם ימשיכו את הסדרה וייצרו את כל 6 האחיות הקיימות. הדגם הבא שלהם (השלישי) הוא ה1:12 מרסדס 500 K.

הדגם 1/18 בקנה מידה מדויק, ולא רק אני בדקתי את זה, היה על זה דיון עוד כשהדגם יצא, כולם היו בשוק מהגודל שלו הוא יותר גדול מדגם 1:12 של וירון. רמת הדגם עולה על כל דגם אחר שראיתי במהלך שנות האיסוף שלי, לדגם הקופה נפוליאון הכחול יש 1300 חלקים, ולדגם הקופה אסדארס הירוק יש 1382 חלקים ושניהם מורכבים מ 18 חומרים שונים. שני סוגי עור ושני סוגי ריפוד ,עץ , וכמה סוגים של מתכות כמו אלומיניום פלדה נחושת ודיקאסט אבץ, השלדה והמרכב נפרדים על ידי כמה ברגים כמו ברכב האמיתי.

סקירה של הדגם בחו"ל

שלילי : יש כמה אי דיוקים קטנים, הריפוד הפנימי בנפוליאון לא מדויק לריפוד אשר יש לדגם המקורי במוזיאון (כי כנראה הדגם נבנה על הרפליקה של הרויאל שנבנתה במיוחד לחתונת נסיך ונסיכת דנמרק בשנת 2008 ). הדפוס תבנית על המנועים טיפה לא בקנה מידה, והשלדה האדומה בנפוליאון לא מדויק ל-1:1 אבל בהחלט מבליט את השלדה על הדגם.

חיובי : הכול !!! כי למרות האי דיוקים האלו שהם ממש מינוריים לעומת סך הכול השלם של הדגם.

כמה תמונות ישנות שלי

תמונות מטעם היצרן (כל הזכויות שמורות)

תמונות שלדה מטעם היצרן (כל הזכויות שמורות)

 

3 תגובות

  • איציק, תודה על הכתבה המצויינת.
    אכן דגם מטורף, נראה כאילו bauer המשיכו את שכעון הגדלות של בוגאטי עצמו.

    האם הדגם הוא מייצור עצמי של bauer או נעזרו בקבלן חיצוני? יש עוד כאלו למכירה?

    איכות ופירוט השלדה נראה מטורף? זה עולה ברמתו על cmc טוב?

    תודה, יואב

    אהבתי

  • איציק מלכין

    *האם הדגם הוא מייצור עצמי של bauer או נעזרו בקבלן חיצוני? –הם לא יצרן הם יבואנים לדעתי השתמשו באחד מהיצרנים לא זכור לי מיתוג של יצרן אחר על הקופסא
    *יש עוד כאלו למכירה? –כן יש עדין כמו שעידן אמר יש גם פנטזיות בצבעים שונים במיוחד לקופה
    *זה עולה ברמתו על cmc טוב? — כן בהחלט

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s