ה-BX שסיטרואן קברה בחצר האחורית
בסיטרואן רצו להאמין שמידת ההצלחה של ה-BX בשוק הפרטי תהיה דומה גם בקרבות הראלי של קטגורייה B, שם שלטו מפלצות מסלול כמו הקאווטרו של האודי, ה-037 של לנצ'יה ואפילו בעלת הבית של סיטרואן עם ה-205 T16. לצערם זה נגמר במפח נפש אחד גדול שעלה להם ביוקר, תדמיתית ומסחרית.
סיטרואן מעולם לא הייתה חברת רכב עם יציבות כלכלית, הדנ"א שלה (אותו הטביע המייסד אנדרה סיטרואן) היה לחדש ולפרוץ את דרך החשיבה המונוטוני בעולם המכונות והרכב, הפן הכלכלי היה פרט שולי במשוואה של סיטרואן, לכן היא תמיד עמדה בפני סכנת פירוק. ב-7 ליולי 1935 נפטר אנדרה והשאיר את חובו העצום לחברת הצמיגים מישלן עומד בעינו, מה שאילץ אותה להשתלט על החברה. מישלן הצליחה להחזיק את המותג בחיים עד לשנות השבעים של המאה העשרים, אז הגיע משבר הנפט לשיאו ואיים להוריד את החברה לקרשי ההיסטוריה. הממשל הצרפתי לא רצה לראות מאות מובטלים ופגיעה בתפוקה של המשק בגלל קריסה של חברה כמו סיטרואן ולכן הוא דחף (בעזרת כסף ממשלתי) את קבוצת פיג'ו להשתלט על החברה.
באפריל 1976 הסתיימה ההשתלטות של האחות מצרפת ובוצע בסיטרואן ניקוי אורוות כלכלי. פיג'ו ידעה שמבחינה מסחרית עדיף לשמור על הייחודיות של סיטרואן אבל בדרך רציונלית, כזו שתאפשר מצד אחד את החזון של סיטרואן להתקיים, ומצד שני תיצור יחס תקין בין השקעה להכנסה. כמו כל קבוצת רכב שמחזיקה במספר מותגים, השיטה הבטוחה למיקסום פיננסי נעוצה בשיתוף הבסיס, מפתחים בסיס אחד הכולל שלדה, מנועים, חלקי תמסורת והנעה, וכל מותג אורז את סך המרכיבים בדרך שלו.
הויזה הקטנטנה הייתה הראשונה ליהנות מפירות הפיתוח של קבוצת האם תוך התבססות על פיג'ו 104. השנייה שנולדה מתוך שיתוף פעולה תכנוני הייתה ה-BX, בת בריתה לתהליך הייתה ה-405 ששווקה חמש שנים אחריה ולא כללה חלק מתכונות הזהות של סיטרואן כמו מערכת מתלים הידרואלית. את העיצוב יוצא הדופן של ה-BX עיצב מרצ'לו גנדיני בשביל וולו במקור, אבל השמרנות של השוודים לא התאימה לקו העיצובי, סיטרואן לעומתם היו הרבה יותר פתוחים לשיגעונות חדשים והם אימצו את תוצריו של מרצ'לו בלי שום היסוס. ה-BX הצליחה להכניס רוח חדשה לקטגוריית המשפחתיות הגדולות, מהצגתה הפומבית הראשונה מתחת למגדל האייפל באוקטובר 1982 ועד לחתיכה האחרונה שירדה מפס הייצור ב-1994, נמכרה ה-BX בכמויות גבוהות ובישראל אף טיפסה לראש טבלת המכירות.
גרסת הספורט הראשונה של BX נמכרה בין השנים 1985-1987, בהתחלה סיטרואן יצרה רק 2500 חתיכות אך עקב ביקוש רב מספר זה צמח עד ל-7500.
עולם הראלי
עונת 1982, קטגוריה B הצטרפה לעולם ה-WRC, סיטרואן מיהרה להכניס את הויזה (Visa) המתחרה הצנומה אל משבצת ה-1300/1600 סמ"ק, B 9/10 בהתאמה כדי חלילה לא להישאר מאחור, אך סיטרואן שעד אותה תקופה לא הצליחה להשיג אליפות במגרש היצרניות הייתה רעבה גם לקצת אבק כוכבים, ובמקום להילחם רק בגזרה הנמוכה של הקטגוריה, היא רצתה להכניס נציגה "כבדה" עם מנוע 2 ליטר ומעלה (B 12) שתוכל לעמוד מול רכבים כדוגמת הקווטרו של האודי וה-205 טורבו של חברת האם פיג'ו.
במגרש הפיתוח הם שקדו על מספר אבי טיפוס של הויזה אשר יכלו בנקל להיכנס לגזרת ה-B12, אבל בסיטרואן כמו בסיטרואן לא עושים דברים מהראש, אלה ישר מהבטן. ה-BX המשפחתית הגדולה והחדשה קיבלה תשומת לב רעיונית ובמקביל לויזה נעשו מספר פיתוחים וגרסאות ראשוניות ל-BX עם הנעה כפולה. הגרסה הסופית נקבעה על ידי מנהל קבוצת הראלי של סיטרואן גיא ורייה ושמו של העולל החדש נקבע ל-4TC.
הסיטרואן BX 4TC היא מכונה מרשימה למראה, גדולה אפילו ביחס ישיר לקווטרו של האודי שממנה שאבו היוצרים את העיקרון המבני שלה. תא המנוע הוארך כדי שיהיה אפשר להשחיל את המנוע הגודש מבית קרייזלר Simca Type 180 בעל נפח של 2.2 ליטר ו-380 סוסים. בנוסף, סיטרואן לא וויתרה על אחד מסימני ההיכר שלה והיא כללה ב-4TC מערכת מתלים הידראולית שנועדה להציג עליונות בכל הקשור לאחיזה מיטבית על משטחים משתנים, אבל מנגד הוסיפה משקל ויצרה פתח לתקלות מביכות. מערכת הקירור בתורה הועברה לתא המטען כדי לאזן מעט את חלוקת המשקל, וכמובן שכונסי האוויר האחוריים שמתאימים יותר למנועי סילון מאשר למכונה עם ארבע גלגלים על הקרקע די מסגירים את העסק.
בסיטרואן היו מאוד אופטימיים לקראת עונת הבכורה של 1986, המראה הקרבי של ה-4TC הוסיף לא מעט בהיבט הפסיכולוגי לתחושת הביטחון של הצוות מצרפת. אך עם פתיחת עונת ה-WRC, כבר בטבילת האש הראשונה במונטה קרלו, בסיטרואן החלו להפנים שהזאב שלהם הוא לא יותר מסתם כבש, וכנראה שאם עובדים עם הלב יותר מאשר הראש אז התוצאות פחות מדויקות ממה שמצפים לקבל. ה-4TC התגלתה כמכונה מגושמת, חסרת מחץ ועם לא מעט בעיות אמינות, אפילו רכבים מקטגוריות נמוכות הצליחו לגרום ל-4TC לאכול אבק, זה כמובן לא סימן שבישר טובות, לפחות לא בשביל סיטרואן.
במירוץ פתיחת העונה במונטה קרלו סיטרואן הכניסה שני כלים: 15 עם ז'אן קלוד אונדריה ו-17 עם פיליפ וומברג, אף אחד מהם לא הצליח לסיים, ז'אן קלוד עשה תאונה משביתה ופיליפ נזרק מהמסלול אחרי תקלה במערכת ההידרואלית. במירוץ השני בשבדיה סיטרואן שוב הכניסה שני כלים, הפעם: 10 של ז'אן קלוד ו-11 לפיליפ, אונדרה הראה סימני חיים וסיים במקום השישי, פיליפ והביש מזל שלו המשיכו יחד אל מחוץ למירוץ בגלל תקלת מנוע. במירוץ השישי של העונה, אך השלישי במספר בשביל סיטרואן, על הרי אקרופוליס ביוון נכנסו שלושה כלים: 14 של ז'אן קלוד, 17 של פיליפ ו-19 של מוריס שומה, ז'אן קלוד שמר על המורשת ועשה תאונה משביתה, פיליפ ומוריס הושבתו שניהם בגלל תקלות במערכת המתלים. שלושה מרוצי ראלי מביכים הספיקו לסיטרואן ולצוותי הפיתוח שלה, בעוד שחברת האם פיג'ו עשתה חיל על המסלול, הפיל הלבן של סיטרואן הצליח להביא רק אכזבות, לכן אחרי המירוץ באקרופוליס, הפרויקט יצא להשהיה שממנה הוא כבר לא חזר.
אחד השרידים האחרונים של ה-4TC, הרכב המקורי של פיליפ מראלי אקרופוליס ביוון.
קטגוריה B עשתה כאב ראש לא קטן להתאגדות הספורט המוטורי, בייחוד אחרי שנהגים וצופים נהרגו על המסלול, שחרור הרסן מהיצרניות בשנת 1982 אולי משך הרבה אקשן והוליד כמה אגדות מוטוריות אבל מירוץ החימוש שנפתח על המסלול גרם ל-FIA לבטל את הקטגוריה מיד בסיומה של עונת 86'. סיטרואן ניצלה את ביטול הקטגוריה לקראת עונת 87 ובכך היא גנזה באופן רשמי את פרויקט BX 4TC. בנוסף לגניזת פרויקט הראלי, כחלק מתקנות קבוצה B, סיטרואן נדרשה לייצר לפחות 200 כלים בייצור סדיר, ומהמעט שהיא מכרה היא נאלצה לקנות בחזרה (ולפעמים במחיר גבוה יותר) בגלל בעיות אמינות קשות שאפיינו את הדגם. סיטרואן השמידה את רוב המלאי שלה והיום נשארו אולי מספר עשרות בודדות של הדגם, נתון שגורם לו להיות כלי מבוקש ביותר בשוק האספנות, מסתבר שהאופי המיוחד של סיטרואן הפך אפילו את אחד הכישלונות הכי גדולים שלה לאגדה מוטורית חיה ובועטת.
Citroën BX4TC 1986 – Wambergue Philippe & Vieu Jean-Bernard – IXO 1/43
הדגם שלי מייצג את ה-4TC מספר 17 על המסלול במונטה קרלו, הדבר היחיד שלא תואם באופן מובהק זה "הבאקטים" (המושבים), במקור הם בצבע אדום עם רצועות צהובות ופה הם בצבע שחור עם רצועות אדומות. מעבר לכך, הדגם בנוי בצורה אמינה ונכונה, זה כמובן בהתייחס לקנה המדיה וגזרת האיכות ברף המחירים של IXO. כיום ניתן להשיג בקלות גרסאות מוזלות עוד יותר (סביב ה-40 שקל) מבית אלטיה.
דגמים נוספים שהוצגו כאן:
- CITROËN BX 4TC 1986 – UNIVERSAL HOBBIES 1/43
- CITROËN BX Sport 1985 – KESS 1/43
מיניקארס - רכבים קטנים, סיפורים גדולים 